חזרתי מבית הספר בדרך הרגילה יום שני 6.2.1950 ,השעה הייתה בערך וו לפני הצהריים,ובפעם הראשונה בחיי ראיתי שלג, כמו נוצות פוך עפים באוויר פתיתי שלג שנוחתות ברכות על הכביש המדרכות ,העצים,ועלי,מבלי שלמדנו קודם התחלנו לשחק בכדורי שלג ,לזרוק על עוברים ושבים בדרך,.
הגענו לרחוב נחמני ושמנו פעמינו לשכונה,משה שטריים,יגאל פרייבך,ואני מומו
סקרנים לדעת האם גם בשכונה יורד השלג,וכשהגענו כבר היו רוב ילדי השכונה עסוקים בבניית בובות שלג,במגרש הריק היכן שהיום שוכן בית מספר 47 הקמנו את שוק בובות השלג,כאשר כל אברי הפנים לקוחים מחנות הירקות של חנה מול המגרש,האף עשוי מגזר,האוזניים מחלקי תפוזים,ושאר ירקות כיד הדמיון הנחה עלינו הילדים.
השמחה לא נמשכה זמן רב ולמחרת היו מוטלים חלל הבובות כאשר הזכר היחידי להם היו שאריות הירקות שאכלנו בתיאבון רב.
הגענו לרחוב נחמני ושמנו פעמינו לשכונה,משה שטריים,יגאל פרייבך,ואני מומו
סקרנים לדעת האם גם בשכונה יורד השלג,וכשהגענו כבר היו רוב ילדי השכונה עסוקים בבניית בובות שלג,במגרש הריק היכן שהיום שוכן בית מספר 47 הקמנו את שוק בובות השלג,כאשר כל אברי הפנים לקוחים מחנות הירקות של חנה מול המגרש,האף עשוי מגזר,האוזניים מחלקי תפוזים,ושאר ירקות כיד הדמיון הנחה עלינו הילדים.
השמחה לא נמשכה זמן רב ולמחרת היו מוטלים חלל הבובות כאשר הזכר היחידי להם היו שאריות הירקות שאכלנו בתיאבון רב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה